תהלים פרק-טז
{ט} לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח:
שמח לבי ויגל כבודי.
עיצה להתגלות הכבוד,
הן כבוד השי"ת,
הן כבוד עצמי, שיהי´ מכובד בעיני הבריות,
העצה על זה – שישמח לבו,
ואז יהי´ במוחין דגדלות,
וממילא יהי´ מכובד למעלה ולמטה,
וכולם יאהבו אותו.
לכן: שמח לבי, ויגל כבודי.
הרי ששמחה – עיקרה בלב, וכנודע.
וגילה — מקורה בכבד.
(מתוך הספר "תיקון הכללי" עם פירוש שי למורא)
