יענך ה' בעת צרה – תהילים פרק כ | סגולה להנצל מצרות

פרק כ בתהילים מסוגל להנצל ביום צרה עם תפילה מיוחדת לבקשת רחמים לישועה ביום צרה.

תהילים פרק כ – יענך ה' בעת צרה

{א} לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד:
{ב} יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב:
{ג} יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ:
{ד} יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה:
{ה} יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא:
{ו} נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ:
{ז} עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ:
{ח} אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר:
{ט} הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד:
{י} יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: (פ)

תהילים פרק כ – סגולה להנצל מצרות

תפילת האדם בעת צערו אינה רק בקשה להצלה פרטית, אלא היא מפגש עמוק שבו מתגלה שותפות השכינה בצער הכלל והפרט. במזמור כ' בתהילים, "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה", טמון היסוד כי הקדוש ברוך הוא אינו עומד מנגד, אלא משתתף בעצמו בצערם של ישראל, כדכתיב: "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהילים צא, טו).

שותפות השכינה בצער

"אָמַר רַבִּי יוּדָן: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאִשָּׁה עֻבָּרָה שֶׁהִיא עִם אִמָּהּ בְּכַעַס…"

במדרש תהילים נמשלה בחינה זו למשל נוגע ללב: אישה עוברה שהסתכסכה עם אמה ובשעת לידתה הייתה צועקת מלמטה, ואמה שומעת מלמעלה וצועקת כנגדה. כששאלות השכנות למעשיה, ענתה האם: אף על פי שבתי הכעיסה אותי, איני יכולה לסבול את צווחתה, וצרת בתי – צרתי היא.

כך כשהחריב הקדוש ברוך הוא את בית המקדש, לא זו בלבד שקרא לבכייה ולמספד, אלא שציווה לשמים להתאבל.

וכששאלו מלאכי השרת הלא "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ", השיב להם: ביתי חרב ובני מסורים בקולרין – ואיני מצטער?!

מכאן שבשעה שאדם מישראל משתתף בצערו ומקשר את צרתו לכבוד שמים, הוא מעורר את החסדים העליונים.

סוד הישועה מכל צרה – היא כמו צעקת היולדת וקול התפילה

רבי יהושע הכהן מציין כי תשעת הפסוקים שבמזמור זה מכוונים כנגד תשעת חודשי העיבור שבהם היולדת יושבת בצער. על כן, כשישראל שרויים בצרה, אומרים להם: "דְּעָנֵי לְחַיָּתָא (מי שעונה ליולדת) – הוא יענה אתכם".

חכמי הסוד וחסידות ברסלב – מבארים שבמזמור כ' ישנן שבעים תיבות, כנגד ע' קלין (קולות) של היולדת. קולות אלו הם בחינת כלליות הקולות דקדושה, שבאמצעותם משברים את העזות של הסיטרא אחרא. רמיזה לכך נמצאת גם בראשי התיבות: יענך ה' ביום צרה. וכן יעננו ביום קראנו – בראשי תיבות יב"ק. מכיוון שהצרה נבקעות על ידי הקול והמשכת החסדים, הרי שאמירת 'מזמור לתודה' ומתן צדקה מסוגלים להולדה בנקל, לפתוח חסימות וקשיים, ולהיוושע מכל מצר וצרה בגשמיות ורוחניות.

עיקר כבוד ה' – הצעקה מתוך הדחק

עיקר כבודו של ה' יתברך מתגלה דווקא על ידי התפילה, כשהאדם פונה אליו ומבקש ממנו את כל צרכיו בגשמיות וברוחניות, כפי שנאמר: "וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי" (תהילים נ, טו).

כל הניסיונות, הדחקות וטרדת הפרנסה המעבירים את האדם אינם אלא הרמזים של בורא עולם אל האדם – לזעוק ולהתחנן לפניו. אין שום עצה ותחבולה כנגד תלאות העולם הזה בלעדי הצעקה אליו יתברך, שכן ה' מתאווה לתפילתן של ישראל. התפילה על העבר והבקשה על העתיד הן בחינת "לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם", שזהו שעשוע העולם הבא – להודות ולברך תמיד ולהבין את עוצם נפלאות חסדיו.

תהלים פרק כ יענך ה' ביום צרה

תפילה לישועה ביום צרה

נכתב בעידוד רבני חסידות ברסלב.

רחמיך רבים יהוה, רחמיך רבים מאוד, ואני עני ואביון, דל ונשחת. אין לי להיכן לברוח ואל מי לברוח ולנוס כי אם אליך לבד, כי אתה "מִשְׂגָּב לִי וּמָנוֹס בְּיוֹם צַר לִי", כמו שכתוב: "ה' עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה".

ועל זה באתי לפניך, אבי שבשמים, חומל דלים, אשר דרכך לבקש את הנרדפים – אפילו צדיק רודף את הרשע, שתעשה למען שמך, ותעזרני ותושיעני תמיד לברוח ולנוס אליך בכל עת. ומכל מיני רדיפות, מחלוקת וקטרוגים חס ושלום, ומכל מיני אויבים ושונאים, מכולם אברח אליך בתפילה ותחנונים אשחר פניך. ואתה תסתירני בשמותיך הקדושים, כי "אתה סתר לי"; ברחמיך הרבים "מצר תצרני" ותצילני מיום צרה ומכל גזירה קשה.

כי אל רחום שמך, אל חנון שמך, ובנו נקרא שמך. "ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ". "אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא", יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב, "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ, לֹא לָנוּ ה' לֹא לָנוּ כִּי לְשִׁמְךָ תֵּן כָּבוֹד עַל חַסְדְּךָ עַל אֲמִתֶּךָ, לְמַעַן שִׁמְךָ ה' תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי. ה' שִׁמְךָ לְעוֹלָם ה' זִכְרְךָ לְדֹר וָדֹר".

כי רק אתה יודע מה עובר על האדם בעולם הזה, ואין לנו בית מנוס כי אם אליך יתברך לבד. וכל כוונתך יתברך בכל מה שאתה מביא על האדם – הכל כדי שנזכור בך ונתפלל אליך, שזהו עיקר כבודך, כמו שכתוב: "וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי".

קבל עליך עול מלכות שמים בכל עת, התפלל אליו בכל עת על כל דבר, קווה אל ה' ויושע לך! אמן.

 

נהנתם? שתפו לזיכוי הרבים
Share

תפריט נגישות