מאמר על תיקון הברית, חודש אלול הוא חלון בזמן המוקדש להתבוננות פנימית, התחדשות ותשובה מעומק הלב.
מבין הדרכים השונות שבאמצעותן מנסה האדם לתקן את מעשיו ולהתקרב לבוראו,
נודעת חשיבות מיוחדת לתהליך העמוק של תיקון הברית – תהליך שאינו מתמצה רק בפעולה חיצונית,
אלא דורש מילת ערלת הלב וחזרה בתשובה אמיתית.
בקטע שלפנינו, מתוך תורתו של רבי נחמן מברסלב בספרו "ליקוטי מוהר"ן",
מגלה לנו ברסלב את כוחה הנסתר והכביר של חרטת האמת.
רבי נחמן מסביר כיצד זעזוע עמוק וחרטה כנה של האדם אינם משפיעים רק עליו,
אלא מעוררים הד רוחני כביר הפועל ומקעקע גם את הכוחות שנוצרו ממעשיו הרעים.
באמצעות רמיזת הפסוק "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ",
שראשי התיבות שלו יוצרים את המילה אלול, מוארת הסגולה המיוחדת של חודש זה:
הזדמנות פז לפתוח את הלב הנגוע, לעורר רחמי שמיים,
ולהביא לתיקון השורשי והמקיף ביותר של הנפש והעולמות התלויים בה.
תיקון הברית – סגולה לחודש אלול
מאמר על תיקון הברית בחודש אלול מרבי נחמן מברסלב
אמר רבי נחמן מברסלב ספר ליקוטי מוהר"ן (ח"א קמ"א)
אִם יִזְכֶּה [אדם] שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו,
הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ,
כִּי כָּל זְמַן שֶׁלִּבּוֹ עָרֵל וְאָטוּם, אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת,
רַק כְּשֶׁיָּמוּל אֶת עָרְלַת לְבָבוֹ, וְיִהְיֶה לוֹ חָלָל בַּלֵּב,
וַאֲזַי יַרְגִּישׁ לְבָבוֹ בֶּאֱמֶת גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיִצְטַעֵר וְיִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת,
וַאֲזַי מִגֹּדֶל הַחֲרָטָה,
יַרְגִּישׁוּ גַּם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל כָּל הַטִּפּוֹת שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ, וּלְכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ,
יַרְגִּישׁוּ שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁהֵם, הֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנּוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִמִּין בְּנֵי אָדָם,
וְהֵן אוֹתָם שֶׁנִּמְשְׁכוּ מִמֶּנוּ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם שָׁם יֵשׁ לָהֶם לֵב וּשְׁאָר אֵיבָרִים,
וַאֲזַי כְּשֶׁיָּמוּל אֶת לְבָבוֹ,
וְיַרְגִּישׁ לְבָבוֹ גֹּדֶל כְּאֵבוֹ, וְיַתְחִיל לְהִצְטַעֵר וּלְהִתְחָרֵט בֶּאֱמֶת,
אֲזַי יַרְגִּישׁוּ שָׁם כָּל הַלְּבָבוֹת שֶׁל הַטִּפּוֹת,
וְיִתְוַדַּע לָהֶם הָאֱמֶת הֵאַיךְ הֵם מֻטָּלִים בִּמְקוֹם טִנּוֹפוֹת בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּית,
כִּי מִתְּחִלָּה נִדְמֶה לָהֶם שֶׁטּוֹב לָהֶם, כִּי הֵן מַזִּיקֵי עָלְמָא,
רַק אַחַר-כָּךְ כְּשֶׁנִּמּוֹל לְבָבָם, עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם,
אֲזַי מַרְגִּישִׁין הֵיכָן הֵם, וּמַתְחִילִין לְקוֹנֵן וּלְהִצְטַעֵר,
וְנַעֲשֶׂה שָׁם רַעַשׁ גָּדוֹל בֵּינֵיהֶם:
וְזֶהוּ (דְּבָרִים ל): "וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ, וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ",
הַיְנוּ כְּשֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ, יִמּוֹל גַּם לְבַב זַרְעוֹ,
וּלְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ הַזֶּרַע, הֵן לְמִין בְּנֵי אָדָם,
אֲזַי מְחֻיָּבִים בָּנָיו שֶׁיַּרְגִּישׁוּ גַּם כֵּן הִרְהוּר תְּשׁוּבָה עַל יְדֵי שֶׁנִּמּוֹל לְבַב אֲבִיהֶם,
וְכֵן אִם נִמְשָׁךְ לְמָקוֹם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי יִמּוֹלוּ שָׁם הַלְּבָבוֹת וְיַרְגִּישׁוּ כַּנַּ"ל:
וְהַזְּמַן הַמְּסֻגָּל לָזֶה הוּא
חֹדֶשׁ אֱלוּל, כִּי אֱלוּל רָאשֵׁי תֵּבוֹת: אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב,
הַיְנוּ שֶׁיָּמוּל ה' אֶת לְבָבוֹ וְאֶת לֵבָב סְתָם, הַתָּלוּי בּוֹ, לְהֵיכָן שֶׁנִּמְשָׁךְ כַּנַּ"ל,
הַיְנוּ הַלֵּב שֶׁל הַטִּפּוֹת לְאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁנִּמְשְׁכוּ,
אִם שֶׁנִּמְשְׁכוּ וְנִתְהַוּוּ מֵהֶם בָּנָיו מִין בְּנֵי אָדָם,
וְהֵן שֶׁנִּמְשְׁכוּ, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם אַחֵר וְגַם הֵם בָּנָיו,
וְהֵם תְּלוּיִים בּוֹ,
וְעַל כֵּן כְּשֶׁנִּפְטָר הָאָדָם הֵם הוֹלְכִים אַחַר הַמִּטָּה וּמְקוֹנְנִים עָלָיו,
כְּמוֹ בָּנָיו מַמָּשׁ מִמִּין אָדָם, אַךְ שֶׁזֶּה שֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמְקוֹנְנִים אַחֲרָיו,
הוּא לוֹ לְבִזָּיוֹן וּלְחֶרְפָּה גְּדוֹלָה, רַחֲמָנָא לִצְלַן רַחֲמָנָא לִצְלַן מֵעֳנָשִׁים הַלָּלוּ כַּיָּדוּעַ:
