עם לבבי אשיחה.
כי כל אדם צריך לתפוס שיחה עם ליבו, ולומר לו:
"לבי לבי למה הנך חומד הבלים, לבי לבי למה הנך נמשך לבטלה, ולהבלי עוה"ז וכו´ וכו´".
אזכרה "נגינתי" בלילה. בשעת גלות הנפש הדומה ללילה.
ומכאן רואים גודל מעלת הניגונים דקדושה,
וכבר הי´ לעולמים שאנשים התעוררו וחזרו בתשובה בגלל ששמעו ונזכרו מניגון בית אבא,
כגון מתפילות ימים נוראים, או מזמירות של שבת, ומכאן ילפינן גודל מעלת שירת זמירות של שבת ומוצ"ש עם ילדי המשפחה.
וידוע שרבינו ז"ל מברסלב (ליקו"מ ח"ב קד) מאד הקפיד על כך.
אזכרה נגינתי בלילה.
ידוע מרבינו ז"ל (שיחות הר"ן רעג) שטוב שכל א´ יהי´ רגיל בניגון לשיר ולזמר, אע"פ שאין קולו ערב.
וצריך להיות בניגון של התחזקות ועידוד ושמחה ואמונה,
וצריך לזמר ולשיר אותו תמיד, ובפרט בעת נפילה וירידה ויאוש, בחי´ לילה.
וזהו "אזכרה נגינתי בלילה". וגם להוסיף דיבור תפילה והתבודדות לפני ה´,
וזהו עם לבבי אשיחה.
