אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ ה' (תְּהִלִּים מ"א) :
אִיתָא 'דְּאֵין עֲנִיּוּת אֶלָּא מִן הַדַּעַת' (נְדָרִים מא).
וְעַל זֶה צָרִיךְ רַחֲמָנוּת, כִּי אֵין רַחֲמָנוּת גְּדוֹלָה מִזֶּה [על מי שאין לו שכל, כי בלי דעת החיים לא מסודרים ולא יציבים].
וַעַנִּיּוּת זֶה בִּכְלָלוּת וּבִפְרָטוּת,
בִּכְלָלוּת עַל אִישׁ שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְצָרִיךְ הַבַּעַל שֵׂכֶל לְהַשְׂכִּילוֹ.
וּבִפְרָטוּת עַל הָאִישׁ עַצְמוֹ, כִּי יֵשׁ זְמַן שֶׁאֵין לוֹ שֵׂכֶל, וְהוּא נִקְרָא קַטְנוּת הַמּחִין,
וְצָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמּחִין.
וּכְשֶׁבָּא לְגַדְלוּת הַמּחִין, נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין וּמַמְשִׁיךְ עָלָיו חֲסָדִים וְרַחֲמִים.
וְזֶה מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרָכוֹת לג):
'גְּדוֹלָה דֵּעָה שֶׁנִּתְּנָה בֵּין שְׁנֵי אוֹתִיּוֹת', שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'".
פֵּרוּשׁ: כְּשֶׁיָּבוֹא לְגַדְלוּת הַמּחִין, נִתְעוֹרֵר עָלָיו רַחֲמִים וַחֲסָדִים מִשְּׁנֵי אוֹתִיּוֹת. 'אֵל', הוּא חֶסֶד,
עַל דֶּרֶךְ (תְּהִלִּים נ"ב) : "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם".
'וַה' ", הוּא רַחֲמִים, עַל דֶּרֶךְ (שָׁם קי"ט): "רַחֲמֶיךָ רַבִּים ה' ":
וְזֶהוּ פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, הַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּקַטְנוּת הַמּחִין,
וּמַשְׂכִּיל עַצְמוֹ לְגַדְלוּת הַמּחִין [שעיקר גדלות המוחין הוא שמחה בעבודת השם],
אֲזַי בְּיוֹם רָעָה יְמַלְטֵהוּ ה', נִמְתָּקִין כָּל הַדִּינִין.
וְאִם לֹא יָכוֹל בְּעַצְמוֹ לָבוֹא לְגַדְלוּת הַמּחִין, עֵצָה לָזֶה, שֶׁיַּשְׂכִּיל אֲחֵרִים, וְעַל-יְדֵי-זֶה נִתְעוֹרֵר גַּם אֶצְלוֹ:
(ליקו"מ קו)
תיקון הכללי פירוש המזמורים
תודיעני "אורח חיים".
היינו הלכה למעשה (בחי´ שו"ע או"ח), ואע"פ שלכאורה תלוי בלימוד ולא בתפילה, וסייעתא דשמיא,
מ"מ כבר אמרו חז"ל (נדה ע, ב) שיש בחינה שהא בלא הא — לא סגי.
וכמו שרואים בחוש שלומדים ולומדים וכשמגיע למעשה לא יודעים,
הן בגלל ששוכחים, הן בגלל ספיקות שנופלים בפרטי דינים ומקרים, הן מעוד סיבות, וע"כ בעי תפילה.
(מתוך הספר "יש למורא" פירוש על התיקון הכללי)