התיקון הכללי (תהלים פרק לב)

אשרי אדם לא יחשוב ה´ לו עוון, ואין ברוחו רמיה

[מרוב פשיטותו יתכן שכבר רשמתיו בעבר].

פסק הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ב ה"ב) שהתשובה האמיתית היא כשיעיד עליו יודע תעלומות שלעולם לא יחזור לעשות החטא והעוון,

ולפי זה אפשר לפרש, מתי לא יחשוב ה´ לו עוון ? כשאין ברוחו [של האדם] רמיה, ואינו חס ושלום גונב דעת העליונה, אלא עושה תשובה מוחלטת בלי שום רמיה, עד שיעיד עליו יודע תעלומות שאכן לעולם לא יחזור לחטא.

אי נמי אפשר לפרש שהם ב´ דברים נפרדים:

א) אשרי אדם לא יחשוב ה´ לו עוון,

ב) ואין ברוחו רמיה (וכן משמע קצת הוי"ו ד"ואין", היינו שמוסיפה עוד דבר).

ויש לפרש – כי כל אדם מלא רמיה, כי כל אחד 'בקטנה' מרמה ומשקר את עצמו בהרבה ענינים וחושב שהוא בסדר, וגם מתרץ את עצמו שהוא בסדר וכל העולם טועה !

כי כן דרך האדם ליפות מעשיו ודרכיו (אפילו המגונים והמקולקלים מאד) בעיניו,

ולכן אמר הפסוק – אשרי מי שאין ברוחו רמיה, היינו שתמיד בודק את עצמו, ומשפר מעשיו לכיוון הטוב והרצוי לפני רצון השם יתברך, ומחנך ומישר מחשבותיו עד שאין ברוחו רמיה,

ולכן אפשר להמשיך ולפרש שמה שאין ברוחו רמיה – גורם לו לעסוק בתשובה, וממילא גם יותר קל לו להתעלות ולעבוד את השם יתברך בתמימות ופשיטות… ולכן לא יחשוב ה´ לו עוון,

כי הצדיק בעיניו [רוצה לומר אדם שתמיד מצדיק את עצמו] – לא עושה תשובה [אמיתית], וכמו שכתוב (משלי כו, יב) ראית איש חכם בעיניו ? תקוה לכסיל הימנו !

עוד אפשר לפרש : ואין ברוחו רמיה היינו שאין בו התרוממות וגאוה,

ואפי´ בענינים של עבודת ה´ המרומז במילה רמיה (רמ י-ה),

כי אע"פ שצריך האדם להרגיש טוב כשעוסק בעבודת ה´

וכמ"ש (דברי-הימים-ב יז, ו) ויגבה לבו בדרכי ה´,

מכל מקום אין זה אומר שמותר להתגאות [ובטח לא על אחרים], שזה ענין אחֵר לגמרי…

(מתוך הספר "שי למורא" פירוש על תיקון הכללי)

נהנתם? שתפו לזיכוי הרבים
Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *